פרשת שלח לך – "ועשו להם ציצית על בגדיהם לדורותם"…
פרשת שליחות המרגלים, ההוראות שקיבלו, כיצד הוציאו את דיבת הארץ לרעה וגרמו לתסיסתת העם, כעסו של ה', העונש והפיוס
פרשת שלח היא פרשה בספר מדבר שמתעסקת באירוע המכונה "פרשת המרגלים". פרשת המרגלים נסמכה לפרשת מרים, והחיבור בינהן התבצע לפי הסדר הכרונולוגי של האירועים וגם בהתבסס על העובר בהן בחטא לשון הרע.
בפרשה זו, משה שלח מרגלים אל ארץ ישראל עם מטרה לאסוף מידע צבאי וכלכלי על הארץ. בצוויו, הוא תיאר להם את משימתם לבחון את הארץ ולעשות דיווח חזון וממוקד על מצבה: האם הארץ רזה או שמנה, האם עריה מוגנת בצורת חומה או פתוחה, האם יושביה אמיצים או פחדנים ועוד.
בנוסף להוראות המשימה, משה נתן למרגלים את מטהו המופלא, שעליו חקוק השם המפורש, כדי להעניק להם ביטחון ובטחון. וכך, המרגלים יצאו לתקוע את הארץ במשך 40 יום, תקועים לחקור ולבדוק את הארץ מראשיתה ועד סופה, לסקור את המגדלות והערים ולהבין את מצבן.
מאורע זה משולב בחטא לשון הרע, שבו חלו בעיקר המרגלים. בדיווחם חזרו עם דבור רע שבטוי בהטעיות ובשיפוט שגוי, שהשפיע על העם היהודי באופן חריף ועל התוכניות לכניסה לארץ המובטחת.
באופן כללי, פרשת שלח ופרשת המרגלים מהוות תרומה משמעותית להבנתנו של האירועים המרכזיים בדרך המדברית של בני ישראל. הקשר שנוצר בין הפרשות, המסרים המועברים והתכלית הסופית לכניסה לארץ המובטחת עוזרים לנו להבין עמק החטא לשון הרע ואת ההשפעות שלו, ומעניקים לנו את האפשרות ללמוד מהשגיאות ולהתחזק בעבודת התיקון והשיפור האישי.
כאשר העם עלה לארץ כנען, התרחש סיפור על המרגלים שנשלחו כדי לחקור את הארץ. במהלך הפעם שבה הם נכנסו לעיר, הם הותקפו על ידי התושבים ונטשו בסודיות, בצורה שלא היתה מותירה עדויות לעין האנושית.
המרגלים המשיכו בשליחותם והם הצליחו לשבש את רוח העם. הם הפציעו וססו את האמונה והביטחון של העם בארץ. במהלך הלילה, דבריהם של עשרת המרגלים השפיעו על העם, שבכה ובכה למשך שעות. הם התעוררו ומרדו נגד משה והתכוונו למצוא מנהיג חלופי כדי לחזור למצרים.
בעקבות התקוממות המהומות וההתפשטות של דעות המרד, יהושע וכלב התקשו להשקיע את העם. במילים אחרות, הם ניסו להרגיע את ההמון ולהביא שלווה ורוגע. מנגד, הקדוש ברוך הוא, ראה את היעדר התשוקה של בני ישראל לכניסה לארץ הטובה, ואת המרגלים, שדאגו להתסיס ולהציג את הפרטים, על מנת ליצור שליליות בתושבי הארץ. ולכן, הקדוש ברוך הוא הגיב בחומרה ורצה להשמידם. את הקריאה הזו להשמדה מוכיחות התפילה של משה, שהצליחה להציל את בני ישראל מפשעי עגל הזהב.
האל שפייס את העם בדינים ומצוות שונים. הכולל גם את מצוות הציצית. זוהי מצווה חשובה שמזכירה את כל מצוות האל. הציצית היא מצווה המכילה סגולה נפלאה, השומרת על האדם מפני החטא ומפני מלאך המשחית. בשל חשיבותה, החכמים הקדימו את קריאת שמע, הכוללת את קריאת הפסוקים המזכירים את המצוות, והכריזו על חובת קיומה. כמו כן, קיימים סודות גדולים במצווה של הציצית. המצווה מזכירה לנו את כל מצוות האל ומביאה אותנו למעמד שבו אנו מבינים את העומק והחשיבות של קיום ושמירה על המצוות.
